צילום: רויטרס.

עזה

גם בעזה זו לא הכלכלה, טמבל

מי שסבור כי פתרון הקסם לבעיית עזה טמון בשיפור תנאי מחייתם של העזתים, מתעלם מכוחם של האידיאולוגיה ושל החינוך, המייצרים צעירים, רעבים או שבעים, המוכנים להקריב מתוך תקווה לממש אידיאה, ולא מתוך ייאוש ממצב

By:
יהודה וגמן
March 14, 2020
מקור:
ישראל היום

לפני ימים אחדים התבשרנו על מתן הקלות כלכליות לעזה, הפעם בדמות היתר לסוחרים רבים יותר להיכנס ולצאת מהרצועה. באותו יום נמסר מטעם פיקוד הדרום על כך ש"ההסדרה" מתנהלת כראוי. מקורות בעזה, כך דווח, מסרו שבלוני הנפץ שנחתו בשדרות, דווקא בו בזמן עם ה"הטבות", הם תגובה מצד אלה בעזה שאינם מרוצים מקצב התקדמות ה"הסדרה".

לכאורה הסבר מושלם למצב חסר היגיון. עברו עוד כמה ימים, וראו זה פלא - שיטת הפעולה של ה"סוררים" הפכה לזו של הארגון שמולו מנהלת ישראל את ה"הסדרה". התקשורת מסרה כי חמאס מתכוון להחריף את פעולותיו נגד ישראל מכיוון שה"הסדרה" איננה מתנהלת לשביעות רצונו.

טרור לא משקיטים בתשלום שוחד כלכלי. בשנת 1923 היטיב ז'בוטינסקי ללגלג במאמרו "קיר הברזל" על אלה אצלנו הסבורים כי אפשר לרצות את התנגדות הערבים לציונות בהטבות כלכליות: "כל עוד יש לערבים זיק של תקווה להיפטר מאיתנו, הם לא ימכרו את תקוותם זו - לא בעד אי אלו מילים מתוקות ולא בעד שום פרוסה מזינה של לחם בחמאה".

ב־1987, 64 שנים אחרי "קיר הברזל", פרצה האינתיפאדה הראשונה. היא פרצה דווקא כשעשרות אלפי עזתים התפרנסו בישראל, מעבר הסחורות לא הוגבל והמצב הכלכלי היה טוב לעין ערוך מזה ששרר לפני שליטת ישראל. בשנת 2000 פרצה האינתיפאדה השנייה. והנה, דווקא כשהשתחררו משליטה ישראלית והתאפשר להם להפנות את מאמציהם פנימה, פתחו הפלשתינים בהתקפות טרור רצחניות נגד ישראל.

שלל המחקרים שניתחו את מניעי הטרור בישראל ובעולם כולו לאורך ההיסטוריה, מאששים את הנחת היסוד של ז'בוטינסקי: אין כל קשר בין מצב כלכלי אישי לבין הבחירה בטרור כדרך לממש אידיאולוגיה כלשהי. מדינת ישראל לא היתה מוקמת אם העקשנות שבה אחזו מקימיה לאורך זמן ברעיון הציוני היתה מותנית ברווחתם הכלכלית. גם העזתים המאמינים הולכים בעקבות הנהגתם, זו שישראל אינה פועלת כדי להמחיש לה שהטרור לא משתלם.

אלה מקרבנו שזנחו חלק ניכר מהאידיאולוגיה המכוננת שלהם, וכל מבוקשם הוא להתנהל בערוץ החיים הטובים, מסבירים על פי אותו היגיון את התנהגותו של הצד השני. זהו המניע לרעיון הישראלי הגורס כי העברת הכסף הקאטרי לעזה ומתן ההקלות הכלכליות לתושביה יפחיתו את תלותם בחמאס, ובכך גם את הרצון העממי לממש את האידיאולוגיה של הארגון. מדובר בהתחכמות צה"לית מהסוג המוכר, כתוצר ישיר של החשיבה הנהוגה בתרבות המערבית החילונית. בפועל, ההטבות הכלכליות הופכות פעם אחר פעם למנוף של סחטנות ואיומים, המופנה ככלי נשק נגד מי שהאמין ביעילותן.

מי שסבור כי פתרון הקסם לבעיית עזה טמון בשיפור תנאי מחייתם של העזתים, מתעלם מכוחם של האידיאולוגיה ושל החינוך, המייצרים צעירים, רעבים או שבעים, המוכנים להקריב מתוך תקווה לממש אידיאה, ולא מתוך ייאוש ממצבם. ההנהגה הישראלית משקרת לעצמה ולאזרחיה. חולשה, הונאה עצמית, משאלות לב ובעיקר התעלמות מלקחי העבר מאפשרות לארגון הפשע המכונה "חמאס" להצליח בהתנהלותו הסחטנית מול ישראל, זו שאת מחירה משלמים תושבי הדרום כבר שנים רבות. זו לא הכלכלה, טמבל...

אל"מ (מיל') יהודה וגמן הוא מדריך תורת הלחימה של צה"ל

צילום: רויטרס.

recommended articles
No items found.
הרשאות שיווק,  נא לבחור את כל הדרכים שאתה רוצה לשמוע מן הפורום המזרח התיכון:
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.